להציל את השן או לעקור? טיפול שורש או עקירה – איך מחליטים נכון

בקצרה: ברוב המקרים מנסים קודם להציל את השן הטבעית – בסתימה, בטיפול שורש ובכתר – כל עוד נשאר מספיק מבנה שן בריא ויש תמיכה טובה של עצם וחניכיים. כשהשן סדוקה לעומק, הרוסה מדי או סובלת מדלקת שלא מגיבה לטיפול, עקירה והשתלה עשויות להיות פתרון אמין יותר לטווח ארוך. ההחלטה מתקבלת אחרי בדיקה וצילום, יחד עם המטופל.

טיפול שורש או עקירה? זו אחת ההתלבטויות הנפוצות ביותר במרפאת שיניים, והיא לא תמיד פשוטה. מצד אחד, אין תחליף מושלם לשן טבעית. מצד שני, השקעה בשן שהסיכוי שלה נמוך עלולה להסתיים בעקירה בכל מקרה, אחרי זמן, כאב והוצאות. בסרטון "להציל את השן או לעקור?" ד״ר חגלי, המנהל הרפואי של גבעת סמייל, מסביר איך ניגשים להחלטה הזו. כאן ריכזנו את העיקר.

איך מחליטים בין טיפול שורש לעקירה?

ההחלטה מתחילה באבחון: בדיקה קלינית של השן והחניכיים "וצילום רנטגני", ובמקרים מסוימים גם צילום CT. רק אחרי שרואים את התמונה המלאה אפשר לדבר על אפשרויות.

חלק מהותי בתהליך, לדברי ד״ר חגלי בסרטון, הוא ההסבר "שאנחנו נותנים למטופל" – הצגה של "את כל האופציות האפשריות", ולא רק של אפשרות אחת. מטופל שמבין את היתרונות והחסרונות של כל דרך יכול להחליט בצורה שקולה.

הכלל הראשון: קודם מנסים להציל

כשיש סיכוי סביר, נקודת המוצא ברורה – "אנחנו ננסה להציל" את השן. איך זה נראה בפועל?

• כשהנזק מוגבל, אפשר לפעמים לפתור את הבעיה "על ידי ביצוע סתימה".
• כשהעצב של השן מודלק או מזוהם, האפשרות היא "לעשות טיפול שורש": מנקים את תעלות השורש, מחטאים וסוגרים אותן.
• אחרי טיפול שורש, שן שאיבדה חלק גדול מהמבנה שלה זקוקה בדרך כלל לכתר שיגן עליה מפני שבר.

מתי בכל זאת ממליצים לעקור?

יש מצבים שבהם הסיכוי להציל את השן נמוך, למשל:

• סדק אנכי שעובר לאורך השורש.
• כמות קטנה מדי של מבנה שן בריא, שלא מאפשרת לבנות עליה שחזור יציב.
• איבוד עצם מתקדם סביב השן ותזוזה ניכרת שלה.
• טיפול שורש שכבר נכשל, כשטיפול חוזר אינו צפוי לעזור.

ד״ר חגלי מתאר בסרטון גם את הצד השני של המשוואה: כשהשן כבר לא ניתנת לשיקום "ויש מתחת לשיניים דלקות" – "אז אתה עוקר".

מה קורה בטיפול שורש, בקצרה?

הרבה מהפחד מטיפול שורש נובע מהשם שלו. בפועל, זה טיפול שמטרתו לסלק את מקור הכאב והזיהום ולשמור על השן:

1. מרדימים את האזור בהרדמה מקומית.
2. פותחים גישה לחלל העצב שבתוך השן.
3. מנקים ומעצבים את תעלות השורש ושוטפים אותן בחומרי חיטוי.
4. ממלאים ואוטמים את התעלות.
5. סוגרים את השן בשחזור זמני או קבוע, ובהמשך בדרך כלל מכינים כתר.

לפעמים הטיפול מסתיים בביקור אחד, ולפעמים הוא מתפרס על כמה ביקורים – למשל כשיש זיהום שצריך זמן להירגע. רגישות מסוימת בימים שאחרי הטיפול היא תופעה מוכרת, והיא חולפת בדרך כלל.

האם שן אחרי טיפול שורש חזקה כמו שן רגילה?

שן שעברה טיפול שורש כבר אינה "חיה" במובן של עצב פעיל, ולעיתים היא נעשית שבירה יותר, במיוחד בשיניים האחוריות שסופגות את עיקר כוח הלעיסה. זו הסיבה שאחרי טיפול שורש ממליצים פעמים רבות על כתר. שן כזו, כשהיא משוחזרת היטב ומתוחזקת, יכולה לשרת שנים רבות.

כמה זמן מחזיק טיפול שורש?

אין תשובה אחת. העמידות תלויה בעיקר באיכות הניקוי והאיטום של התעלות, בכמות מבנה השן שנשארה, בשאלה אם השן קיבלה כתר בזמן, ובהקפדה על היגיינה ובדיקות. טיפול שורש שנעשה היטב, על שן שנשאר בה מספיק מבנה ושקיבלה שחזור מתאים, יכול להחזיק שנים ארוכות. מנגד, השארת שן אחרי טיפול שורש בלי שחזור מגן לאורך זמן מגדילה את הסיכון לסדק.

אמינות לטווח ארוך – השיקול שלא תמיד מדברים עליו

לא מספיק לשאול אם אפשר להציל את השן. צריך לשאול גם לכמה זמן. ד״ר חגלי מעלה בסרטון נקודה חשובה: יש מקרים שבהם על ניסיון להציל את השן אפשר לומר "ייתכן וזה יצליח", "אבל האמינות" של הפתרון לאורך שנים היא שאלה נפרדת.

במילים אחרות, כשההערכה היא שהשן תחזיק זמן קצר בלבד, כדאי לשקול אם נכון להשקיע בה – או לתכנן מראש פתרון יציב יותר. אין כאן תשובה אחת לכולם, ולכן השיחה עם הרופא כל כך חשובה.

טיפול שורש או עקירה והשתלה – השוואה

הדמיה של שתל דנטלי בתוך הלסת

שאלות שכדאי לשאול לפני שמחליטים

• כמה מבנה שן בריא נשאר, והאם יש סדק?
• מה מצב העצם והחניכיים סביב השן?
• האם מדובר בטיפול שורש ראשון או בטיפול חוזר?
• אם נעקור – האם אפשר להשתיל מיד, או שצריך לחכות להחלמה?
• מה יקרה לשיניים השכנות בכל אחת מהאפשרויות?

מה קורה אם עוקרים ולא משלימים את השן?

לפעמים מטופלים עוקרים שן ומחליטים "לחכות". עם הזמן זה עלול לגרום לכמה שינויים: העצם באזור העקירה נוטה להצטמק, השיניים השכנות עלולות לנטות לתוך הרווח, והשן שמולה עלולה "לרדת" או "לעלות" לכיוונו. כל אלה עשויים לסבך שיקום עתידי. לכן כדאי לתכנן מראש מה יבוא אחרי העקירה, גם אם לא מבצעים את ההשלמה מיד. אם כבר עברו שנים מאז העקירה והעצם הצטמקה, יש פתרונות – פירטנו עליהם במאמר אין מספיק עצם להשתלה?.

עקירה והשתלה באותו יום – האם זה אפשרי?

במקרים מתאימים אפשר להכניס שתל מיד אחרי העקירה. זה תלוי בכמה תנאים: נפח ואיכות עצם מספיקים, היעדר זיהום נרחב באזור, ויכולת להשיג יציבות טובה של השתל כבר בזמן ההכנסה. צילום CT במרפאה עוזר להעריך את התנאים האלה מראש. את כל השלבים ואת ציר הזמן תמצאו במאמר כמה זמן לוקחת השתלת שיניים?.

ומה אם ההתלבטות היא על כמה שיניים?

כשמדובר בשן אחת, ההחלטה נוגעת בעיקר לה ולשכנות שלה. כשכמה שיניים נמצאות במצב גבולי, כדאי לעצור ולהסתכל על כל הפה: לפעמים שימור של שן מסוימת חשוב מאוד לתוכנית הכוללת, ולפעמים דווקא ויתור עליה מאפשר שיקום יציב ופשוט יותר. במצבים כאלה ההחלטה היא חלק מתוכנית של שיקום הפה, ואת התהליך המלא תמצאו בעמוד שיקום הפה בגבעת שמואל.

איך זה עובד בגבעת סמייל

במרפאה מתבצעים גם טיפולי שורש וגם עקירות והשתלות, כך שההמלצה לא מושפעת ממה שיש או אין במרפאה, אלא ממה שנכון לשן. צילומי הרנטגן וה-CT נעשים במקום, הכתרים מתוכננים בטכנולוגיית CAD/CAM ומיוצרים במעבדה הדיגיטלית הפרטית של המרפאה, ובהשתלות משתמשים בשתלים של Straumann, Zimmer, Alpha Bio ו-AB Dental.

ובסוף, ההחלטה משותפת. ד״ר חגלי מזכיר בסרטון את "הרופא והמטופל" כשני הצדדים לשיחה הזו – הרופא מביא את הידע והאבחון, והמטופל את השיקולים האישיים שלו.

מתלבטים לגבי שן מסוימת? לקביעת ייעוץ או התקשרו ל-03-666-6777.

המידע במאמר כללי ואינו מחליף בדיקה ואבחון אישיים אצל רופא שיניים.